מיכל ליף עו"ד ומגשרת

הסכם ממון הינו הסכם בכתב המסדיר את ההיבטים הרכושיים- ממוניים בין בני זוג.

על מנת שיהיה להסכם זה תוקף חוקי, טעון ההסכם אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. האישור יינתן רק לאחר שנוכח ביהמ"ש או ביה"ד שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

 

אם נכרת ההסכם בטרם הנישואין, או בשעת עריכתם, ניתן לאמתו אצל רושם נישואין במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

הסכם אשר נכרת בטרם הנישואין ניתן לאימות אף אצל נוטריון. 

גירושין ליהודים בישראל מתבצעים בהסכמה בלבד.

על בני זוג אשר נישאו לאחר ה- 01/01/1974, ולא ערכו ביניהם הסכם ממון, אשר קבעו בו אחרת, יחול הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון.

לפי הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק, עם התרת הנישואין או פקיעתם עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג (לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות)

​

למעט:

​

• נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין

• גמלה, המשתלמת לאחד מבני הזוג ע"י המוסד לביטוח לאומי

• ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם

​

הסדר איזון המשאבים הינו הסדר חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג המתגרשים.

​

לפי הסדר זה, כפי שקבוע בסעיף 5 לחוק, מועד האיזון יהיה עם פקיעת הנישואין ועקב גירושין או מות בן הזוג בלבד.
כלומר, מועד איזון המשאבים, אשר הינו מועד חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג, אשר נישאו לאחר 01/01/1974, ידחה עד למועד התלוי ברצונו הטוב של אחד מבני הזוג או למועד, בו השיג אחד מבני הזוג את דרישותיו, המהוות תנאי לשחרור בן הזוג מן הנישואין הבלתי רצויים.

מכאן שקיים פתח נרחב לביצוע סחטנות מצד בן הזוג, אשר אינו מזדרז להתגרש (שהרי ביצוע הגירושין מותנה בהסכמת שני בני הזוג).

על מנת למנוע בעיות, סכסוכים ועימותים בחלוקת הרכוש בתהליך גירושין, ניתן להסדיר מראש את ההיבטים הרכושיים – ממוניים בהסכם הממון.

בהסכם ממון קובעים בני הזוג, בטרם נשאו או במהלך הנישואין, כיצד תתבצע חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של גירושין.  
בהסכם הממון ניתן לקבוע כל קביעה באשר לחלוקת הרכוש בין בני הזוג ומועד חלוקת הרכוש. זאת, לרבות רכוש עתידי כגון מתנות או ירושות, אשר יקבל מי מבני הזוג בהמשך חייהם המשותפים.

כלומר, ניתן למנוע עימות לגבי סוגיות ממוניות אשר בני הזוג עלולים להתעמת עמן בעתיד, כאשר יהיה ברצון מי מהם או שניהם להתגרש. יתרונו של הסכם הממון הינו בהפחתה במידה ניכרת במצב עימות הנוצר בתהליך גירושין והקלה בכאב והסבל הכרוכים בתהליך הגירושין.

על בני זוג אשר נישאו עד למועד 01/01/1974, ואשר לא חתמו על הסכם ממון, חלה לעניין ההיבטים הרכושיים-ממוניים, הילכת השיתוף. הלכת השיתוף התפתחה בפסיקה, ולפיה בני הזוג התכוונו לשותפות שווה בנכסיהם, אותם רכשו וצברו במהלך נישואיהם.

לעומת זאת, על בני זוג אשר נישאו לאחר ה- 01/01/1974, חל הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון.

ההבדל המהותי בין "הלכת השיתוף" ל"הסדר איזון המשאבים", טמון במועד מימוש הזכות בנכסים.

​

עפ"י "הלכת השיתוף", זכותם של בני הזוג בנכסים , הנה זכות קניינית, וזכויות בני הזוג ניתנות למימוש בכל עת במהלך הנישואין.

לעומת זאת, הזכויות עפ"י "הסדר איזון המשאבים" הנן זכויות הניתנות למימוש בהתאם לסעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון, עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן הזוג.

מועד מימוש הזכויות, כפי שנקבע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, עם פקיעת הנישואין עקב גירושין, הינו מקור להתניית ההסכמה למתן הגט, בויתור על זכויות כספיות, ובכך להסלמת המצב בין הצדדים לסכסוך. באותם המקרים הרבים שבהם בני הזוג לא הגיעו להסכמה על גירושין וכתוצאה מכך נמשך קשר הנישואין ביניהם , אם כי בפועל הם נפרדו והיחסים ביניהם התערערו,לא יחולו הוראות חוק יחסי ממון בדבר הסדר איזון המשאבים (פרט לאמצעים לשמירת זכויות לפי סעיף 11) ולא ניתן יהיה לחלק את הרכוש ביניהם, וכדי למנוע מצב זה מומלץ לערוך הסכם ממון.

ניתן בהסכם הממון לקבוע את מועדו של הסדר איזון המשאבים. ע"י קביעה מפורשת זו בהסכם, ניתן למנוע את הסיטואציה המאפשרת ביצוע סחטנות של מי מן הצדדים כלפי בן זוגו.

בהסכם ממון, יכולים בני הזוג לקבוע הסדרים בעודם מצויים במערכת יחסים אוהבת והרמונית, ללא עוינות ומתוך כבוד הדדי ובשיקול דעת, תוך תקווה שלעולם לא יגיעו היחסים ביניהם לידי כך שיזדקקו למימוש הסכם הממון.